
אלעד פרנקל
מתגורר בלוד ופעיל חברתי בעיר, עו"ס קליני, ופסיכותרפיסט נוער ומבוגרים


מתגורר בלוד ופעיל חברתי בעיר, עו"ס קליני, ופסיכותרפיסט נוער ומבוגרים
נעים מאוד, שמי אלעד פרנקל, נשוי ואב ל5 ועוד אחד בדרך+ בת בוגרת שהייתה אצלנו באומנה. מתגורר בלוד ופעיל חברתי בעיר, עו"ס קליני, ופסיכותרפיסט.
עיקר התמחותי והאהבה שלי היא לשיטת הטיפול – EDT (Experiential Dynamic Therapy) הינה פסיכותרפיה דינאמית חווייתית, ממוקדת רגש, שלמדתי בתכנית בבר אילן.
מהי גישת ה-EDT על קצה המזלג :
בטיפול זה, המטפל מתמקד בשחרור הרגשות החסומים של המטופל, דרך הצבעה על ההגנות וויסות החרדות והרגשות השונים שעולים בתהליך החשיפה לרגש. זאת על מנת לאפשר לרגשות לעשות את ייעודם הטבעי, ולאפשר למטופל רווחה נפשית, כך שיוכל למצות את אישיותו ולחוות את העולם בצורה מיטבית.
נעים מאוד, שמי אלעד פרנקל, נשוי ואב ל5 ועוד אחד בדרך+ בת בוגרת שהייתה אצלנו באומנה. מתגורר בלוד ופעיל חברתי בעיר, עו"ס קליני, ופסיכותרפיסט **.
עיקר התמחותי והאהבה שלי היא לשיטת הטיפול - EDT (Experiential Dynamic Therapy) הינה פסיכותרפיה דינאמית חווייתית, ממוקדת רגש, שלמדתי בתכנית בבר אילן.
משפט שנגע בי מתוך שירו של חנן בן ארי "אני מתפלל על הילדים שלי, שלא יירשו את השריטות שלי". בן ארי שם דגש על נקודה מאוד קריטית - השריטות שהינן ההגנות שלנו, עושות נזקים. מניסיוני האישי ומניסיוני בעבודה עם מטופליי - אנו יכולים בתהליך קצר יחסית ומאומץ, להיפרד מההגנות הללו שבעבר היינו זקוקים להם כל כך, אך היום הם בעוכרינו.
במפגש סיכום שערכתי עם שושנה- (60, שם בדוי) מטופלת שלי וביתה בת ה30 אמרה לי הבת- "תודה שנתת לנו את אמא במתנה"
שושנה הגיעה לטיפול במצב של דיכאון קשה וחרדות. היא תיארה בעיקר חוסר תפקוד בביתה וריחוק תמידי מילדיה ונכדיה, ובליבה חלום- לחזור לפעילות שגרתית ולהיות אמא וסבתא טובה. שושנה הייתה בתהליך טיפולי של חצי שנה.
בטיפול עבדנו על רגשות שונים: על רגש העצב וממילאשל שושנה דרך החמלה על עצמה- כילדה שעברה ילדות ללא אם שפנויה אליה בשל קושי נפשי משמעותי, ואב שהיה פוגעני, שבשלם לא זכתה לחוות ילדות נורמטיבית.
העצב המשוחרר היום, יסייע לה לגעת גם בהמשך, במקומות הללו שלא קלים ובכך לעבד אירועים קשים ולהמשיך להתקדם.
בנוסף עבדנו על רגש הכעס –דרך דמיון מודרך החיינו סיטואציות מן העבר ועשינו עבודה רגשית מאומצת על מנת ליצור הפרדה וניתוק מהדמויות ההוריות שהיו כאמור הרסניות עבורה. בהקשר זה עלה לה זיכרון של פגיעה מדוד שלה וגם שם נעשתה העבודה. הכעס שעכשיו יותר משוחרר יסייע לה להגן על עצמה ולאפשר לעצמה להציב גבולות בהמשך.
התעמקנו ברגש ה"קרבה והאינטימיות" שהיו קשים עבורה מאוד כאם וכסבתא, לאט לאט למדה והעיזה לחבק את הילדים ואת הנכדים דבר שבתחילת הדרך רק מחשבה עליו העלתה אצלה חרדה גדולה.
בפגישה הטיפולית האחרונה– סיפרה שעכשיו היא מחבקת את עצמה וכשמסתכלת בראי אוהבת את המראה שלה וממילא ויש בה כח ורצון לחבק את הילדים ולחלוק איתם את הלב שלה. על ספל שנתנה לי בסיום הטיפול כתבה בין היתר "תודה על.. היכולת להתחיל מחדש".
מרגש, משמח אותי ונותן לי המון סיפוק וכח, להמשיך להעמיק ללמוד ולטפל כשאני רואה את השינויים המשמעותיים במטופלים שלי, שעוברים תהליך משנה חיים, ממש כמו.. לידה מחדש.
נעים מאוד, שמי אלעד פרנקל, נשוי ואב ל5 ועוד אחד בדרך+ בת בוגרת שהייתה אצלנו באומנה. מתגורר בלוד ופעיל חברתי בעיר, עו"ס קליני, ופסיכותרפיסט **.
עיקר התמחותי והאהבה שלי היא לשיטת הטיפול - EDT (Experiential Dynamic Therapy) הינה פסיכותרפיה דינאמית חווייתית, ממוקדת רגש, שלמדתי בתכנית בבר אילן.
משפט שנגע בי מתוך שירו של חנן בן ארי "אני מתפלל על הילדים שלי, שלא יירשו את השריטות שלי". בן ארי שם דגש על נקודה מאוד קריטית - השריטות שהינן ההגנות שלנו, עושות נזקים. מניסיוני האישי ומניסיוני בעבודה עם מטופליי - אנו יכולים בתהליך קצר יחסית ומאומץ, להיפרד מההגנות הללו שבעבר היינו זקוקים להם כל כך, אך היום הם בעוכרינו.
במפגש סיכום שערכתי עם שושנה- (60, שם בדוי) מטופלת שלי וביתה בת ה30 אמרה לי הבת- "תודה שנתת לנו את אמא במתנה"
שושנה הגיעה לטיפול במצב של דיכאון קשה וחרדות. היא תיארה בעיקר חוסר תפקוד בביתה וריחוק תמידי מילדיה ונכדיה, ובליבה חלום- לחזור לפעילות שגרתית ולהיות אמא וסבתא טובה. שושנה הייתה בתהליך טיפולי של חצי שנה.
בטיפול עבדנו על רגשות שונים: על רגש העצב וממילאשל שושנה דרך החמלה על עצמה- כילדה שעברה ילדות ללא אם שפנויה אליה בשל קושי נפשי משמעותי, ואב שהיה פוגעני, שבשלם לא זכתה לחוות ילדות נורמטיבית.
העצב המשוחרר היום, יסייע לה לגעת גם בהמשך, במקומות הללו שלא קלים ובכך לעבד אירועים קשים ולהמשיך להתקדם.
בנוסף עבדנו על רגש הכעס –דרך דמיון מודרך החיינו סיטואציות מן העבר ועשינו עבודה רגשית מאומצת על מנת ליצור הפרדה וניתוק מהדמויות ההוריות שהיו כאמור הרסניות עבורה. בהקשר זה עלה לה זיכרון של פגיעה מדוד שלה וגם שם נעשתה העבודה. הכעס שעכשיו יותר משוחרר יסייע לה להגן על עצמה ולאפשר לעצמה להציב גבולות בהמשך.
התעמקנו ברגש ה"קרבה והאינטימיות" שהיו קשים עבורה מאוד כאם וכסבתא, לאט לאט למדה והעיזה לחבק את הילדים ואת הנכדים דבר שבתחילת הדרך רק מחשבה עליו העלתה אצלה חרדה גדולה.
בפגישה הטיפולית האחרונה– סיפרה שעכשיו היא מחבקת את עצמה וכשמסתכלת בראי אוהבת את המראה שלה וממילא ויש בה כח ורצון לחבק את הילדים ולחלוק איתם את הלב שלה. על ספל שנתנה לי בסיום הטיפול כתבה בין היתר "תודה על.. היכולת להתחיל מחדש".
מרגש, משמח אותי ונותן לי המון סיפוק וכח, להמשיך להעמיק ללמוד ולטפל כשאני רואה את השינויים המשמעותיים במטופלים שלי, שעוברים תהליך משנה חיים, ממש כמו.. לידה מחדש.
פסיכותרפיה דינמית ממוקדת בשילוב גישות טיפוליות נוספות
תהליך המסייע לצמיחה מתוך משברי חיים
התמודדות עם כעסים, חרדות, שכול ואתגרים נוספים
עבודה על שחרור רגשות וקבלה עצמית
שיפור כישורים בין אישיים
מטופלת וביתה בת ה-30
(ש. שהם)
(מ. לוד)
(ע. מודיעין)